פסק הלכה: יש להוציא חיילים חרדים מבית המדרש, מדי צה"ל מטמאים

לא יאומן
להלן קישור מקורי שמופיע באתר חרדי

פסק הלכה של הרב משה זאב זארגער, מחבר השו"ת 'וישב משה' המתפרסם בימים אלה על גבי לוחות המודעות, קורא לגרש מבתי המדרש החרדיים חיילים חרדים הלבושים במדי צה"ל. לפי הרב זארגער: "הבגדים הללו מטמאים במגע ומשא, להתפלל עם בגדים כאלה זה כמו להתפלל עם שתי וערב" (חדשות, חרדים)

יוסף פאר  |  י"ג באייר תשעג   19:20  23.04.13

מדי צה"ל (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

המאבק בחיילים החרדיים מבית מדרשם של הקיצונים בציבור החרדי נמשך: לאחר מודעות ה'חרדקים', כעת, מתפרסם פסק הלכה של הרב משה זאב זארגער, מחבר השו"ת "וישב משה", לפיו יש לגרש מבתי הכנסת ומבתי המדרש חיילים חרדיים, וזאת בעקבות היות מדי צה"ל "מטמאים במגע ומשא".
מדבריו של הרב זארגער שפורסמו על גבי פשקווילים: "לדאבונינו, הגיע מצב שמיום ליום מתרבים לובשי המדים, כידוע לא חסר להם חיילים, ואין הם צריכים את החרדים בצבאם, וכל מטרתם היא להחדיר נגע זה בתוככי היהדות החרדית".
לדברי הרב זרגער, הצבא מתנה את התשלומים המועברים לחיילים בכך שילבשו את המדים בשכונות החרדיות, ובכך יסייעו כביכול למהלך פסיכולוגי, שיביא לגיוס חרדים לצה"ל: "עד היום היה בושה להגיע עם בגדי הצבא לבית המדרש, ידוע לי על אחד שהציעו להתגייס לצבא, לקבל שם תפקיד קל מאוד, לומר קל רחמים וכדומה, ותמורת כן יקבל משכורת גבוהה מאוד, אך זאת בתנאי שילך עם בגדי הצבא במשך כל השנה כולה בכל מקום שילך, זה הרווח הכי גדול עבורם, שעוד יהודים ועוד יהודים ילכו עם הבגדים הצואים, ובכך יקררו את ההתנגדות לכך".
• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חייל במדי צה"ל (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

וכאן מחריף הרב זרגער את דבריו, ומציע לגרש מבתי המדרש חיילים חרדים: "כבר הצעתי שבאם נכנס יהודי עם בגדים כאלו לבית המדרש, צריך לצעוק לעברו 'טמא צא מכאן', כי הבגדים הללו מטמאים במגע ומשא".
"להתפלל עם בגדים כאלה זה כמו להתפלל עם שתי וערב". נכתב במודעה שפורסמה תחת הכותרת "פסק הלכה".
מנסחי "פסק ההלכה" של הרב זארגער, מדגישים שוב את הנחייתו: "באם רואים יהודי נכנס בבגדים אלו, יש לגשת אליו ולומר לו לצאת מיד, ואם לא יענה, צריך לתופסו ולזורקו מבית המדרש".
בסוף דבריו של הרב זארגער נכתב: "כמו כן, אם רואים בחור צעיר שמתווכח עם כאלו, בחושבו שהוא חכם דיו וישפיע עליו, צריך לגשת אליו ולומר לו "עזוב את השייגעץ".

מקור:

http://www.kikarhashabat.co.il/פסק-הלכה-מדי-צהל-מטמאים.html

כמה מקום לחיה יש בתיבת נוח ?

מותר לאנוס נשים במלחמה ? תשובת ראש מחלקת הרבנות בצהל

להלן קישור למאמר המקורי

כשאתה לא אומר "לא", למה אתה מתכוון?

ראש מחלקת רבנות בצה"ל, אלוף משנה הרב קרים, נשאל בעבר אם מותר לחייל צה"ל לאנוס אישה בזמן מלחמה. במקום להשמיע "לא" גורף, הוא הסביר שבזמנים כאלה יש להתחשב בקשיי הלוחמים. האם אלה האנשים שצה"ל ממנה כסמכות רוחנית?

זוהר ישראל | mako | פורסם 29/03/12 11:30

מה הוא מטיף לחיילים? הרב אייל קרים

צילום׃  ניר אריאלי, במחנה

הצבא יכול להיות דבר מלחיץ. בטח אם אתה חייל קרבי, לוחם שמגן על המדינה. לעתים יכול לקרות שלא תחזור הביתה חודש שלם, והבנאדם, אתם יודעים, יש לו צרכים. את זה ידעו עוד בתורה. לפני כתשע שנים נשאל הרב אייל קרים באתר "כיפה" שאלה שמתייחסת לפסוקים הבאים מתוך ספר דברים:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ... וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ... וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ...".
הרב קרים נשאל, בשורה התחתונה, האם מותר לחיילי צה"ל לאנוס בחורות בזמן מלחמה? הוא ענה שכחלק מהשמירה על כושר הלחימה של הצבא ועל רוחם של החיילים, ניתן "לפרוץ" את גדרי הצניעות והכשרות, כך שמותר לאכול טרף ולספק את יצר הרע באמצעות משכב עם גויות טובות מראה בניגוד לרצונן, "מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים ולמען הצלחת הכלל". אני רק יכול להניח שכשהרב דיבר על "קושי" הלוחם, הוא התכוון לזה מילולית.
האם חסר לכם משהו בתשובה הזאת? ובכן, חסרה המילה "לא". אסור לאנוס, לאף אחד, בשום מצב.

עכשיו ברור ממי ארז אפרתי למד

ייתכן והיה אפשר להחליק את הסיפור הזה ולקטלג אותו תחת עוד פסק הלכה הזוי של אדם סהרורי. אלא שהשבוע הסיפור הוצף ברשתות החברתיות, אז התברר שאותו קרים, שהיה אזרח בעת מתן התשובה הזו, הוא כיום אלוף משנה בצה"ל, ראש מחלקת רבנות, שאף היה מועמד לפני שנתיים להיות הרב הראשי של צה"ל (!). אדם שהוציא לא פחות מחמישה כרכים של הלכות מלחמה, ובעברו היה חייל בצנחנים.

מיותר לציין שזהו אדם בעל סמכות רוחנית, שפסיקותיו משפיעות ובעלות חשיבות לחיילים הדתיים שמשרתים בצבא. מפחיד לחשוב מה הוא מטיף לאלה שפונים אליו בשאלות דומות, מה הדבר אומר על אמות המוסר של צה"ל, והאם לכאורה יצא לקרים ליישם בשטח את פסיקותיו שלו? כך או אחרת, מדובר בהתבטאות מביכה אם לא חמורה של קצין בכיר, שייתכן ועוד ירצה להתמודד שוב על תפקיד הרב הראשי של צה"ל. תשובה דומה נתן באותו אתר הרב שמואל אליהו, כיום רב העיר צפת, שאף מרחיב ואומר שאם חיילי ישראל לא יספקו את יצר הרע שלהם הם עלולים להפסיד במלחמה, ואז חיילי האויב יאנסו את נשותינו. במילים אחרות, מדובר באונס כאמצעי מניעה. זו גם אולי הסיבה לגרסה המקושקשת של סרן ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל שהורשע בתקיפה מינית של צעירה, ואמר בערעור כי חשב שמדובר במחבלת. מוזר, אם כן, שצה"ל לא מקים יחידה מיוחדת שבה נשים יוכשרו להצטרף לחיילים הקרביים ולספק את צרכיהם בעת מלחמה.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שהרב קרים נדרש לסוגיות הקשורות בנשים, וכשנשאל בעבר לגבי אי כשירותן של נשים לעדות במשפט לפי ההלכה, השיב בנאורות כי "אופייה הסנטימנטלי של האישה אינו מאפשר לה לעמוד בחקירות שתי וערב".
אם לסכם את מה שלמדנו עד כה מרבני צה"ל: מותר לאנוס, אבל חשוב לסכור לה את הפה, שחלילה לא תשיר תוך כדי. אתם יודעים איך זה נשים.
דובר צה"ל מסרו בתגובה: "הדברים שנכתבו באתר 'כיפה' הוצאו מהקשרם מבלי שהובנו או מבלי שנלמד דין אשת יפת תואר בצורה ברורה. יודגש כי עמדת הרב שוללת אונס בכלל ובשדה הקרב בפרט".
הוצאו מהקשרם זה מפלט נהדר. רק חבל שהרב לא ענה במפורש שהוא שולל אונס לפני שנכנס להתפלפלויות על הפרשה.

נבואה שלא התגשמה

להלן קישור לנ"ל במקור

נבואה של יחזקאל על צור

תוכן השאלה:
שלום לכבוד הרבנים!

קודם כל קושייה הזאת לא באמת פוגעת באמונתי (אין ברשימה נושא יותר מתאים) אבל היא דורשת בירור.
אני מתקשה לישב את פשט הכתוב ביחזקאל פרק כו עם העובדות הידועות. פסוק ז´ מספר כי השם יביא את נבוכדראצר על צור (כתיב חסר). וזה באמת התרחש, אלא שבהמשך מדובר בחורבן סופי כתוצאה של המצור ההוא: "בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת-כָּל-חוּצוֹתָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד". ואחר כך כתוב: "וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד". (כל זה במסגרת של פרשה סתומה אחת)
יש כאן שתי בעיות:
1) הלא נבוכדר(נ)אצר לא הצליח לכבוש את צור?!
2) הלא צור היתה גם בהמשך ההיסטוריה ואף נכבשה על ידי אלכסנדר מוקדון?
שאלתי היא על פשט הדברים. את הדרש על קשר בין צור לירושליים אני מכיר מדברי חז"ל.

אולי אפשר לתרץ את השאלה הראשונה בכך שבאמת צור אשר על היבשה נכבשה אבל צור אשר על האי נצלה והאחרונה לא נקראת צור על פי יחזקאל.

אבל עדיין צור אשר על היבשה מופיעה שוב בתקופה של אלכסנדר מוקדון והוא חיבר אותה עם הצור אשר על האי. אז מה לעשות עם "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד"?

תודה רבה מראש!
(אני פעם שלחתי את השאלה ונראה לי שהיא לא התקבלה במערכת, אני מתנצל אם זה יצא פעמיים)

תוכן התשובה:
שלום וברכה!
יישר כח על שנתת לי הזדמנות לעיין בספר יחזקאל, תודה.


לעצם העניין.
שאלתך נשאלה ע´´י אחרונים לפני כ200 שנה וזו לשון המלבי"ם (ר´ מאיר ליבוש בין יחיאל מיכל 1809-79):
"והנה המהרי´´א שאל: והלא נבנית שנית עד שהחריב אותה אלכסנדרוס מוקדון? ועי"כ פי´ נבואה זו הבאה על חורבן שנעשה ע´´י אלכסנדר. ואין זו קושיה כי אח"כ נבנית במקום אחר שלא על מקומה הראשון כנודע, וכמו שנאמר על מה שכתוב בעיר הנדחת ´לא תבנה עוד´ לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נבנית לגנות ופרדסים".


נבאר מעט את דבריו.
הביטוי ´לא תבנה עוד´ וביטויים דומים לו ("לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל") מופיעים מספר פעמים בתנ"ך ויש להבין את כוונתם. כדוגמה לכך מביא המלבי"ם את סוגיית הגמרא העוסקת בעיר הנדחת שם חולקים התנאים האם פירוש הביטוי לא תבנה עוד משמעותו ´כלל וכלל לא´ או שמא ´לא תבנה באותה צורה´ אבל תבנה לגנות ופרדסים. כך רואים שהביטוי אינו ביטוי מוחלט אלא ביטוי על כך שהדבר לא יחזור לקדמותו (גם לאחר שינוי שמו של יעקב לישראל, חוזר הכתוב וקוראו יעקב, אלא יש להבין שהכוונה שהשם העיקרי השתנה, וכן בענייננו).
(להרחבה ברעיון זה ראה ספרו של הגאון רבי יעקב שור על הגדה של פסח "אגדות יעקב" פרק ה´).


נקודה נוספת העולה מדברי המלבי´´ם היא שייתכן והנביא ניבא על כיבושו של אלכסנדר. על כך יש לשאול, והלא הפסוקים עוסקים בנבוכדרצר? (וכן על הקודמת, אם אכן אין כוונת הנביא להשמדה מוחלטת, מדוע כתב את זה כך?) ונראה שכאן יש מקום לאמירה עקרונית על דרכם של נביאים. הנביאים (ככלל) אינם באים לומר עתידות אלא להעביר מסר לעם, על כן ייתכן שאירוע מסוים המוזכר בנבואה ישתנה בפרטיו לאחר שינוי מעשיהם של העם. (אני כותב את הדבר ככלל ואיני יודע אם הוא נכון בדווקא למקרה דנן, ניתן לראות עקרון זה בחלק נרחב מנבואות ישעיהו אשר על פי פשטן מדברות על ימי בית ראשון ושני אך מאחר ולא היינו ראויים הן נשמרות לנו לעתיד לבוא בב´´א). דרך אגב, יחזקאל עצמו רמז על הבעייתיות בכיבוש צור (פרק כט פסוק י´´ח) "בֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ".


אולי ניתן להגיד שכיבוש צור ע´´י נ´´נ היה אפשרי אך מסובך וקשה ואכן הנבואה התקיימה במלואה רק בימי אלכסנדר מוקדון.


מקווה שהצלחתי לענות על שאלתך, בברכה,
יונתן.

התשובה התקבלה מצוות ישיבת ההסדר מעלות
בתאריך י"ט טבת תשע"א

לא יודע מה אותכם - אותי זה לא שיכנע

לא אוכל כשר? הדם שלך שווה פחות

להלן קישור לכתבה המקורית

לא אוכל כשר? הדם שלך שווה פחות

לאדם דתי שזקוק לתרומת דם לא כדאי לקבל תרומה מאדם שלא שומר כשרות. הסיבה: הדם של אוכלי הטריפות "מטמטם" . כך עולה מספר הלכה חדש בנושא תרומות דם. ועוד: לגבר אסור לקבל דם של אישה
משה הלר


ספר הלכה חדש שעוסק בתרומות דם קובע: הדם של אוכלי טריפות ונבלות "מטמטם ומוליד טבע רע אצל מקבל הדם". לפי הספר מותר לקבל דם מתורם שכזה רק במצב חירום. עוד נטען בספר שגבר לא יכול לתרום דם במקביל לאישה ואסור לו לקבל דם של אישה - ולהיפך.

 

ספר ההלכות החדש, 'בדמייך חיי', נכתב ביוזמת הארגון 'לב מלכה' - שעוסק בהחדרת נושא תרומות הדם בציבור החרדי. הספר דן בדילמות שונות שניצבים בפני התורמים ומסביר איך צריך לנהוג בהם.

הכנה לתרומת דם (צילום: liquidlibrary)

אחד הדיונים המרכזיים בספר עוסק בזהותו של מי שתורם דם לאדם שומר מצוות. לטענת הכותבים, "ישנה מידת חסידות שלא לקבל תרומה מאוכלי נבלות וטריפות שמטמטמים ומולידים טבע רע אצל מקבל הדם, ורק בשעת סכנה הדבר יכול להיעשות ללא שום חשש".

הספר עוסק גם בהפרדה של תרומות דם בין נשים לגברים. בספר מובאת הוראתו של הרב חיים פנחס שיינברג, ממנהיגי הציבור האשכנזי, שאומר ש"אין להתרים מאנשים ונשים יחד באותו חדר, אלא צריך לעשות הפרדה בחדרים או בזמנים אחרים".

כמו כן הרבנים אוסרים על גבר ואישה לתרום דם זה לזו. אמנם בזמן של פיקוח נפש הדבר מותר, אך אפילו התנאי הוא שזה ייעשה בידי אדם נשוי ולא בידי רווק.

היתר הלכתי מעניין ניתן במקרה שיש לאדם סוג דם נדיר והוא מסרב לתרום. באחד המקרים שבהם נתקלו מתנדבי הארגון, התיר הרב שיינברג לכפות על בעלי דם מסוג נדיר לתרום אותו במצב של פיקוח נפש, אך ההיתר סויג בכך שלתורם אין סיבות רפואיות שמונעות ממנו לתרום דם. עוד נכתב שבגלל האיסור על בן להכות את אביו, שמוגדר בהלכה כמקרה שבו הבן "מוציא מאביו דם", אסר הרב שמואל וואזנר על בן לקבל תרומת דם מאביו, מחשש שיעבור על האיסור.

עוד היתר מעניין קשור למקום ההתרמה. למרות החשיבות בתרומת הדם, ההלכה קובעת שאין לערוך אותה בבית הכנסת, אפילו שכך יימנע ביטול תורה משום שהלומדים יוכלו לתרום דם במקום. רק במקרה של חוסר ברירה התירו הרבנים לקיים את ההתרמה בעזרת הנשים או בכניסה לבית הכנסת.

לאחרונה נאלצו בעקבות זאת לקיים אירוע התרמה בשכונת גאולה בתוך בנק, שדלפקיו הפכו למוקד ההתרמה, מאחר שכל המבנים הציבוריים בשכונה משמשים ללימוד ולתפילה.

בנוסף, יש הלכות שמגבות את הנהלים שאליהם אנו רגילים בתרומת הדם. למשל, העובדה שמבצעים תרומת דם בשכיבה מסתמכת על הלכה שאוסרת לבצע אותה בעמידה. איסור נוסף הוא לתרום דם אם התורם התאמץ, למשל אחרי הליכה ממושכת.

לבסוף, מי שעמד בכל התנאים אלו ותרם, מוטלת עליו החובה ליטול ידיים אחרי התרומה כפי שעושים כשקמים מהשינה. לפי הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל, מי שלא נוטל ידיו, "יפחד שבעה ימים".

להלן קישור לכתבה המקורית

חדש על המדף: ספרי צניעות לגיל הרך

לצאת לרחוב לטיול? לדלג או לרוץ? זה לא צנוע. ילדה טובה צריכה לשהות בבית, לסרק את השיער בשתי צמות - ולסגור כל כפתור. כך על פי סדרת ספרים שמופצת במגזר החרדי לגיל הרך, תחת הכותר "רות שומרת על הצניעות". כיפה אדומה? גוואלד

איתמר מרילוס

פורסם:  03.04.13, 10:59

ממתי לומדים הלכות צניעות ? במגזר החרדי לא מבזבזים דקה, ומתחילים כבר בגיל הרך. סדרה חדשה הכוללת עשרה ספרונים תחת השם "רות שומרת על הצניעות", מלמדת את בנות ישראל הרכות בשנים שעדיף להיות "בת מלך" בבית, לא למשוך תשומת לב בשום דרך – ולהתכסות היטב.
<< הכל על העולם היהודי - גם בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

• הכירו את הרב הראשי הבא
• הדתיים החרדים: למי קראתם גלותיים?/ יעקב ריבלין 

• יהדות הדממה האמריקאית

יום אחד מקבלת רות בת השש מכתב מבת דודתה רחל, שמתגוררת בלונדון. במכתב מספרת רחל על המלכה הבריטית "הנמצאת בארמון כל היום. לראות את פניה קשה עד מאוד, כי סביבה יש תמיד 'משמר של כבוד'... כשראיתי אותה אחזתני תדהמה, ומיד לעצמי למדתי דבר מה. המלכה הזו אינה יהודית, ואני - בת המלך, נסיכה יהודית. גם אני שומרת על גינונים של מלכות... הכבוד שלי, הוא להיות בתוך הבית פנימה".

מתוך הספר: "כשמסדרים השערות/ גם אנחנו נהיות יותר טובות/ וכאשר התסרוקת מפוזרת ופרועה/ ההתנהגות מושפעת - משתנה לרעה!" (איור וצביעה: ר. דויד)

רות מבינה כי גם אם תאלץ לצאת מביתה ולהגיע לחנות, כדאי לקמץ בדיבורה. "האם זה מתאים לבת מלכים לפטפט עם המוכרים?" היא תוהה בינה לבינה.

ילדה, סרקי שערותייך

סדרת הספרים שמטרתם המוצהרת היא "הקניית ידע בסיסי בהלכות צניעות" נכתב על ידי א.ב יהודית (שם בדוי, מן הסתם), וזכה לאישור "הוועדה הרוחנית לספרי קריאה" שבנשיאות הרב ישראל גנס.

מתוך כללי יציאה לרחוב לגיל הרך: לא לצאת מהבית סתם; אין זה "מכבודה של בת מלכים" לשוטט סתם בשווקים, וגם לא לרוץ, לדלג או לקפוץ (איור וצביעה: ר. דויד)

בהמשך הספר מתפתלת העלילה, ורות לומדת "צניעות" מהי, כשהאמצעי הדידקטי האהוב על מחברי הספר הם משלים.

כללי צניעות

כך תתלבשי מגיל 3 / קובי נחשוני לא לחרדיות בלבד: בתקנון צניעות חדש מפרסם הרב שלמה אבינר שורה של כללים לבת הדתייה: בגד אדום – אסור, שרוולים עד כף היד – עדיף, גרב 40 דנייר – חובה, ורצוי לאסוף את השיער בצמה. עדיף לחנך מגיל 3, ולא יאוחר מגיל 7 לכתבה המלאה

כך נזכרת רות במשל של המורה על אבן המשוחחת עם מרגלית יקרה. האבן מציעה למרגלית לשחק עמה בחול. האבן מתפארת: "ראי לי טוב, מתגלגלת אני לאורך הרחוב... רואה אנשים, כבישים ומכוניות".

המרגלית משיבה להצעת האבן כי "אני מרגלית, אבן יקרה, נקייה בתכלית, איני מטיילת על פני הרחוב. הקופסה היא ביתי, עלי היא שומרת". המסר שרות מפנימה מסיפור זה הוא ש"גם בת ישראל מרגלית יקרה, כשהיא צנועה - לה הוד ויוקרה".

בהמשך נלמדת צניעותה של בת ישראל על ידי השוואה לממלכת החיות. ילדה ששערותיה נראות "כמו רעמה, ממש כמו אריה, הן מעוררות פחד ואימה". גם הסוס איננו נמלט משיח הצניעות. "כשהשערות נופלות על הפנים. כמו לסוס. הן אומרות 'ראו אותי'! ללא כל היסוס". לכן מסיקה רות (כשאיור שלה אוספת את שיערה מופיע לצד איור של סוסה העושה פעולה דומה): "חשוב לסדר את השיער בתסרוקת עדינה ככל האפשר".

ללבוש הרבה זה צנוע

מהי התסרוקת המועדפת, לדעת מחברו האלמוני של הספר? צמד צמות, אך לא אחת. ההעדפה הזו מבוססת על סיפור "נס הצמות" מתקופת השואה. על פי סיפור זה ניצלו בנותיו הגדולות של האדמו"ר מקרעטשניף בשל העובדה כי היו להן שתי צמות קלועות, מה שהוביל את הנאצים לחשוב כי בנות אלו צעירות מכפי גילן. מנהג זה של קליעת צמות נפוץ לדעת מחבר הספר "עוד מתקופת האמהות".

לא רק הנשים נדרשות לקוד לבוש מחמיר, גם הגברים בעניין. כך למשל, מסופר על מקרה שאירע לרב שלום שבדרון (מגיד שיעורים ידוע). שנכנס למונית כשהוא לבוש בשכבות רבות. הרב נשאל על ידי הנהג האם לא חם לו. על פי הספר, הרב השיב שחם לו, והנהג הציע כי הרב יוריד מעט מבגדיו על מנת שלא יזיע. בתשובה ענה הרב: "ולך לא חם? אולי יוריד כבודו מן הבגדים?"

הנהג הזדעזע ואמר: "אם אוריד את הבגד האחד הזה אראה כמו בעל חיים". מכאן נלמד מוסר ההשכל כי "מי שלובש

מעט בגדים, דומה לבעל החיים, ומי שלובש הרבה בגדים שומר בכך על צלם אלוהים".

כיצד מתמודד מחברו האלמוני של הספר עם כך שנורמות הלבוש שהוא מציע אינן נפוצות בעולם החרדי? כאן מסתבר כי הדמיון לבעלי החיים דווקא נחוץ: "אנחנו כמו דגים בים. אם הדג שוחה עם הזרם של המים, זה אות וגם סימן שאינו בין החיים. דגים חיים - מול הזרם הם שוחים, ועם זרמי המים אינם נסחפים".

סדרת ה"ספרים ייחודיים בהלכות צניעות והנהגותיה לבת ישראל - בת המלך", יצאו גם ביידיש, וזכו כאמור לאישור "הוועדה הרוחנית לביקורת ספרי קריאה". כל ניסיון לשוחח עם האנשים שמאחורי הפרויקט, נחסם.

הדרת האשה על הסוכר

מי שומר עלינו בחיים - תפילה או רפואה ?

מה שלא בסדר במדינה