להלן קישור לכתבה המקורית
הארכיאולוגים לא מצאו עדויות ליציאת בני ישראל ממצרים, אבל לעומת זאת נמצאו עדויות רבות לשליטת המצרים בארץ ישראל בתקופה זו. ד"ר יצחק פז: "כארכיאולוג ומדען אני יכול לשפוט רק על פי הממצא, ומה לעשות הממצא לא תומך במיתוס של יציאת מצרים"
אסף קמר
בניגוד לסיפור התנ"כי המתאר את בני ישראל היוצאים ממצרים, הסברה הרווחת בקרב הארכיאולוגים מהזרם המרכזי היא דווקא הפוכה, וטוענת שהמצרים הקדמונים, הם אלה ששלטו בארץ כנען - והם אלה שיצאו מישראל - חזרה למצרים.
פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, מומחה בעל שם בינלאומי לארכיאולוגיה מקראית, מסביר על הרקע ההיסטורי לסיפור יציאת מצרים התנ"כי כפי שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות. "בתקופה הברונזה המאוחרת, בין המאה ה-15 למאה ה-12 לפני הספירה, מצרים שלטה בארץ ישראל. כמובן שלאחר 350 או 400 שנה של שלטון מצרי בארץ ישראל, נכנסו הנה גם השפעות של תרבות מצרים בתחומים שונים של חיי היום יום. ואז קרו שני דברים שקשורים לאותו עניין, הייתה קריסה גמורה של המרכזים העירוניים ושל הממלכות והאימפריות של המזרח התיכון הקדום - ומצרים נסוגה מישראל!"
פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב (צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
כלומר על-פי הממצאים הארכיאולוגים, בזמן המשוער על פי הסיפור המקראי של "יציאת מצרים" דווקא המצרים הקדמונים הם אלו ששלטו על ארץ ישראל ויש לכך הוכחות חומריות רבות בכל רחבי הארץ. אחת הדוגמאות הבולטות לשלטון המצרי בארץ ישראל היא מצודת רעמסס הגדולה שהריסותיה מסתתרות בפסגת הגבעה של יפו העתיקה.
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות, מספר: "לפני 3,500 שנה התקיימה פה מצודה חשובה, כחלק ממערך השליטה המצרי בארץ ישראל. שחזור הבטון של שער המצודה המצרית מתבסס על גילוי של חלק מהשער המונומנטאלי המקורי. על השער הייתה כתובת שממנה אפשר ללמוד על הקמת השער בימי המלך הפרעוני רעמסס השני".
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות (צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
מפתיע למצוא באמצע תל אביב מבשלת בירה מצרית מתקופה כל כך קדומה - כאלפיים שנה לפני יציאת מצרים. כך שהמסורת המקומית של הבליינים התל אביבים המודרניים - לשתות בירה ברחוב אלנבי היא מסורת מאד קדומה - מסורת בת 5,500 שנה".
אז אם לפי הממצאים החומריים שמצאו החוקרים: המצרים הקדמונים שלטו בארץ ישראל ובני ישראל לא יצאו ממצרים, אז נשאלת השאלה כיצד נוצר העם היהודי? פרופ' פינקלשטיין מסביר את התזה הרווחת בקרב הזרם המרכזי של המחקר האוניברסיטאי: "'ישראל הקדום' צמח בערך בזמן המקורב לאחרית ימי השלטון המצרי בישראל. יש כתובת מצרית עתיקה מאוד, מחוץ לטקסט המקראי, המזכירה את 'ישראל' והיא מתוארכת לסוף המאה ה-13 לפני הספירה. באותה עת יש תהליך התיישבות חזק מאוד באזורי ההר המרכזי של ארץ ישראל. נוסדים מאות כפרים חקלאיים וזאת האוכלוסייה שכעבור מאות שנים יוצרת את ממלכות ישראל ויהודה, ולכן אפשר לקרוא להם 'ישראל הקדום'. אבל היא נוצרת בראש ובראשונה מתוך האוכלוסייה המקומית הכנענית המקורית של ארץ ישראל".
(צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
כתב החרטומים המצרי שמתנוסס בגאווה באמצע יפו העתיקה חושף טפח מסיפור הכיבוש המצרי של ארץ ישראל, דווקא במקביל לתאריך המשוער של סיפור יציאת המצרים המקראית.
ד"ר פז מלמד אותנו לקרוא את כתב הקדום. "למטה אנחנו רואים את השם של פרעה מלך מצרים העתיקה - רעמסס, רואים את הסמל של האל 'רע' עם השמש על הראש, רואים את הסמל של 'מס' שנראה כמו האות ש' הפוכה ומתחתיו יש קווים שמהווים את הסימן ס'".
ד"ר פז מוסיף: "אין שום עדות בארכיאולוגיה ליציאת מצרים כאירוע שבו השתתפו 600 אלף גברים, כלומר שני מיליון איש כולל המשפחות, מהסיבה הפשוטה שמכל הסקרים שנערכו במצרים לא נתגלתה שום פעילות מהתקופה הזאת. האירוע של יציאת מצרים כפי שהוא מתואר במקרא, הוא כנראה אירוע שלא היה ולא נברא. כארכיאולוג ומדען אני יכול לשפוט רק על פי הממצא, ומה לעשות הממצא לא תומך במיתוס של יציאת מצרים. העובדה היא שעדיין לא נמצאה שום תעודה מצרית שמתארת אירוע היסטורי של יציאה ממצרים בקנה מידה כה גדול. אנשים יצאו, אנשים חזרו, אנשים ברחו, אבל בקנה מידה מאד מצומצם ולא בקנה מידה כפי שמתואר במקרא".
מתוך תערוכת "פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר" המוצגת במוזיאון ישראל (צילום: אלי פוזנר)
פרופסור פינקילשטיין מדגיש את הבעייתיות בהשוואת הטקסט המקראי לעומת המחקר המדעי של אותה התקופה. "ברור לחלוטין שהמחבר של הטקסט המקראי שמתאר
את סיפור 'יציאת מצרים' לא מכיר את המציאות של ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת, כיוון שהוא לא מתאר את השלטון המצרי על ארץ ישראל! לכן ברור שמדובר בטקסט מרובד, טקסט שיש בו שכבות אחדות שהן לא בהכרח נכתבו באותה התקופה".
לדבריו, "העדויות הארכיאולוגיות האחרונות מלמדות שתהליך הקריסה של הממלכות הכנעניות בארץ ישראל היה ארוך, לפחות 100 שנה, כלומר לא מדובר על מסע צבאי אחד של קבוצה אחת, עם גנרל אחד, שמנהיג אותם למסע כיבושים, שגורם להרס של כל ערי כנען של תקופת הברונזה המאוחרת. אך כל זה לא אומר שצריך לפסול מכל וכל את ההיסטוריה של הסיפור המקראי.. הארכיאולוגיה לא יכולה תת תשובה אם אדם X כמו משה או יעקב הם דמויות היסטורית אם אין כתובת שהיא בת הזמן, הארכיאולוגיה לא יכולה לתת תשובה לשאלה כזאת".
הארכיאולוגים לא מצאו עדויות ליציאת בני ישראל ממצרים, אבל לעומת זאת נמצאו עדויות רבות לשליטת המצרים בארץ ישראל בתקופה זו. ד"ר יצחק פז: "כארכיאולוג ומדען אני יכול לשפוט רק על פי הממצא, ומה לעשות הממצא לא תומך במיתוס של יציאת מצרים"
אסף קמר
| כתבתו של אסף קמר |
בניגוד לסיפור התנ"כי המתאר את בני ישראל היוצאים ממצרים, הסברה הרווחת בקרב הארכיאולוגים מהזרם המרכזי היא דווקא הפוכה, וטוענת שהמצרים הקדמונים, הם אלה ששלטו בארץ כנען - והם אלה שיצאו מישראל - חזרה למצרים.
פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, מומחה בעל שם בינלאומי לארכיאולוגיה מקראית, מסביר על הרקע ההיסטורי לסיפור יציאת מצרים התנ"כי כפי שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות. "בתקופה הברונזה המאוחרת, בין המאה ה-15 למאה ה-12 לפני הספירה, מצרים שלטה בארץ ישראל. כמובן שלאחר 350 או 400 שנה של שלטון מצרי בארץ ישראל, נכנסו הנה גם השפעות של תרבות מצרים בתחומים שונים של חיי היום יום. ואז קרו שני דברים שקשורים לאותו עניין, הייתה קריסה גמורה של המרכזים העירוניים ושל הממלכות והאימפריות של המזרח התיכון הקדום - ומצרים נסוגה מישראל!"
פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב (צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
כלומר על-פי הממצאים הארכיאולוגים, בזמן המשוער על פי הסיפור המקראי של "יציאת מצרים" דווקא המצרים הקדמונים הם אלו ששלטו על ארץ ישראל ויש לכך הוכחות חומריות רבות בכל רחבי הארץ. אחת הדוגמאות הבולטות לשלטון המצרי בארץ ישראל היא מצודת רעמסס הגדולה שהריסותיה מסתתרות בפסגת הגבעה של יפו העתיקה.
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות, מספר: "לפני 3,500 שנה התקיימה פה מצודה חשובה, כחלק ממערך השליטה המצרי בארץ ישראל. שחזור הבטון של שער המצודה המצרית מתבסס על גילוי של חלק מהשער המונומנטאלי המקורי. על השער הייתה כתובת שממנה אפשר ללמוד על הקמת השער בימי המלך הפרעוני רעמסס השני".
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות (צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
מרכז הבילויים של המצרים בתל-אביב
הארכיאולוג דייגו מרטין מרשות העתיקות הפתיע רבים בעולם הארכיאולוגיה הארץ-ישראלית כשמצא בחפירות הצלה - מבשלת בירה מצרית קדומה - באמצע תל אביב. "ממש כאן לפני 5,500 שנה הייתה מבשלת בירה מצרית במרכז תל-אביב, בין רחוב המסגר לרחוב יצחק שדה. מצאנו עשרות שרידים של קנקני חרס שבהם המצרים הקדמונים ייצרו את הבירה. המצרים לא שתו בירה כמו שאנחנו שותים היום, זה היה חלק מהמאכל והתזונה הבסיסית גם לילדים. זה היה מאודאז אם לפי הממצאים החומריים שמצאו החוקרים: המצרים הקדמונים שלטו בארץ ישראל ובני ישראל לא יצאו ממצרים, אז נשאלת השאלה כיצד נוצר העם היהודי? פרופ' פינקלשטיין מסביר את התזה הרווחת בקרב הזרם המרכזי של המחקר האוניברסיטאי: "'ישראל הקדום' צמח בערך בזמן המקורב לאחרית ימי השלטון המצרי בישראל. יש כתובת מצרית עתיקה מאוד, מחוץ לטקסט המקראי, המזכירה את 'ישראל' והיא מתוארכת לסוף המאה ה-13 לפני הספירה. באותה עת יש תהליך התיישבות חזק מאוד באזורי ההר המרכזי של ארץ ישראל. נוסדים מאות כפרים חקלאיים וזאת האוכלוסייה שכעבור מאות שנים יוצרת את ממלכות ישראל ויהודה, ולכן אפשר לקרוא להם 'ישראל הקדום'. אבל היא נוצרת בראש ובראשונה מתוך האוכלוסייה המקומית הכנענית המקורית של ארץ ישראל".
(צילום: אורי דידוביץ' ויוגב אטיאס)
כתב החרטומים המצרי שמתנוסס בגאווה באמצע יפו העתיקה חושף טפח מסיפור הכיבוש המצרי של ארץ ישראל, דווקא במקביל לתאריך המשוער של סיפור יציאת המצרים המקראית.
ד"ר פז מוסיף: "אין שום עדות בארכיאולוגיה ליציאת מצרים כאירוע שבו השתתפו 600 אלף גברים, כלומר שני מיליון איש כולל המשפחות, מהסיבה הפשוטה שמכל הסקרים שנערכו במצרים לא נתגלתה שום פעילות מהתקופה הזאת. האירוע של יציאת מצרים כפי שהוא מתואר במקרא, הוא כנראה אירוע שלא היה ולא נברא. כארכיאולוג ומדען אני יכול לשפוט רק על פי הממצא, ומה לעשות הממצא לא תומך במיתוס של יציאת מצרים. העובדה היא שעדיין לא נמצאה שום תעודה מצרית שמתארת אירוע היסטורי של יציאה ממצרים בקנה מידה כה גדול. אנשים יצאו, אנשים חזרו, אנשים ברחו, אבל בקנה מידה מאד מצומצם ולא בקנה מידה כפי שמתואר במקרא".
מתוך תערוכת "פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר" המוצגת במוזיאון ישראל (צילום: אלי פוזנר)
פרופסור פינקילשטיין מדגיש את הבעייתיות בהשוואת הטקסט המקראי לעומת המחקר המדעי של אותה התקופה. "ברור לחלוטין שהמחבר של הטקסט המקראי שמתאר
לדבריו, "העדויות הארכיאולוגיות האחרונות מלמדות שתהליך הקריסה של הממלכות הכנעניות בארץ ישראל היה ארוך, לפחות 100 שנה, כלומר לא מדובר על מסע צבאי אחד של קבוצה אחת, עם גנרל אחד, שמנהיג אותם למסע כיבושים, שגורם להרס של כל ערי כנען של תקופת הברונזה המאוחרת. אך כל זה לא אומר שצריך לפסול מכל וכל את ההיסטוריה של הסיפור המקראי.. הארכיאולוגיה לא יכולה תת תשובה אם אדם X כמו משה או יעקב הם דמויות היסטורית אם אין כתובת שהיא בת הזמן, הארכיאולוגיה לא יכולה לתת תשובה לשאלה כזאת".
