יציאת מצרים אינה עיסוק מדעי

כתבה שמסבירה חלק מהבעיות בדת ובעיקר:
א. חוסר הכפיפות למוסדות המדינה
ב. אי קבלת המדע

להלן קישור לכתבה המקורית

רבנים ליטאים קוראים למוסדות החינוך שלא לקבל הוראות פדגוגיות מהמחוז החרדי במשרד החינוך, ובכללן "הצעות לפעילות מדעית לחג הפסח".

במכתב ששיגרו רבנים ליטאיים למנהלי מוסדות חינוך חרדיים, הם מבקשים שלא לקבל הוראות פדגוגיות מהמחוז החרדי במשרד החינוך ובכללן "הצעות לפעילות מדעית לחג הפסח".

מדובר בחוברת הדרכה שהונפקה על ידי המחוז החרדי של המשרד, ובה מופיע סיפור יציאת מצרים לצד תיאוריות מדעיות לסיפור ההיסטורי.

רבה של מודיעין עילית הרב קסלר אמר כי מדובר ב"חומר פסול בתכלית ואסור ללמוד על פיו". לדבריו, יציאת מצרים הוא הנושא שנכתב עליו הכי הרבה בחז"ל בסיפורי אמונה והשגחה פרטית, ואין להכניס הכל לריבוע של מדע וטכנולוגיה, כלשונו, "ובוודאי שכל כוונתם לעקור את הכל ר"ל".

גם הרב יגאל רוזן, ראש ישיבת 'אור ישראל', שיגר מכתב אישי לאיציק זהבי מנהל המחוז החרדי שבו הוא כותב "נדהמתי לראות דפי הדרכה שהונפקו ע"י המחוז החרדי - הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה, ההופכים את הנושא של יציאת מצרים והכרוך בה, שהוא יסוד היסודות של אמונתנו בבורא עולם, לנושא של עיסוקים מדעיים".

"כמה קהות חושים למצער, או כמה מבט כפירתי עומדים מאחרי גישה זאת. וכי אין ליזמים הבנה מינימלית שלא מערטלים את הקדוש לנו ומחלנים אותו. חשבתי לתומי שאנשי הפיקוח במחוז החרדי הפנימו כבר שתפקידם הוא רק פיקוח טכני ותו לא, אנו לא מסכימים בשום פנים ואופן להתערבות כל שהיא בתכני הלימוד במוסדותינו, וכפי שהבהרתי לך בפגישתנו תפקיד הפיקוח הוא בהיבט הטכני ותו לא", הוא כותב.

לדבריו, מדובר בכשל חמור של המפקחים החרדים. "מצער ביותר - שכפי שהעידו בפני - החומר נשלח בחתימת ידיהם של מפקחים המציגים עצמם כחרדים, כאשר הם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".

"אני מבקש ממך כמנהל המחוז שמגלה הבנה לעמדתנו, לאסור באופן מוחלט הפצת חומר לימודי בלא שיעבור את הפיקוח של ועדת הרבנים לעניני חינוך, חוששני שאי עמידה בזה יגרור לנתק מוחלט בין כל גופי החינוך החרדי לבין הנהלת המחוז", הוסיף הרב רוזן.

מפת החינוך: דתיים וחרדים משתרכים במיצ"ב

להלן קישור לכתבה המקורית

מבחני ההשוואה חושפים כי ממוצע הציונים במקצועות הליבה עומד בחינוך הממלכתי על 65, בעוד הממוצע בחינוך הממלכתי-דתי עומד על 53 ובחינוך החרדי על 34. יו"ר מועצת החינוך הממלכתי-דתי: "אנחנו לא נעים סביב המיצ"ב, ההורים דורשים יותר שעות יהדות". היכנסו למפת החינוך לבדוק את בית הספר שלכם

שחר חיפורסם:  13.04.16 , 13:35

כל שומעו תצילנה שתי אוזניו: מפת החינוך של ישראל שנחשפה כאן ב-ynet בתחילת השבוע הצביעה על תמונה מדאיגה בכל הקשור לפערים בין המרכז לפריפריה. ואולם, עיבוד נוסף של הנתונים מראה כי קיימים גם פערים בהישגים בין תלמידי המגזר הממלכתי לתלמידי המגזר הממלכתי-דתי והמגזר החרדי. ברוב היישובים שבהם נערכו מבחני מיצ"ב בשנים האחרונות נרשמו תוצאות טובות יותר לתלמידי החינוך הממלכתי מאשר למקביליהם הדתיים והחרדים.

לפי אתר מדלן, שעיבד את הנתונים עבור ynet, בערים באר שבע וירושלים הפערים נעים מנקודה עד שתיים לטובת החינוך הממלכתי, בעוד בראש העין ובמגדל העמק הפער מגיע עד לכדי 40-30 נקודות. עוד עלה מהנתונים כי ממוצע הציונים בארבעת מקצועות הליבה (מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפה) עומד בחינוך הממלכתי על 65, בעוד הממוצע בחינוך הממלכתי-דתי עומד על 53 ובחינוך החרדי על 34 בלבד.

השוואה לפי ערים - לחצו לטבלה מפורטת 

(עיבוד וניתוח נתונים: מדלן)

במקצוע המתמטיקה עומד הממוצע בקרב החינוך הממלכתי על 66, בממלכתי-דתי על 58 ובחינוך החרדי על 35. תלמידי החינוך החרדי כלל לא נבחנים במקצועות המדעים והאנגלית, אך הפער בין תלמידי החינוך הממלכתי לאלה בחינוך הממלכתי-דתי נשמר: 16 נקודות במדעים ו-20 נקודות באנגלית.

בחיתוך לפי יישובים ניתן לראות כי במגדל העמק נרשם הפער הגדול ביותר: 38 נקודות לטובת החינוך הממלכתי. מיד לאחר מכן ניצבות ראש העין (30 נקודות), ראשון לציון (26), הרצליה (25) ותל אביב וכפר סבא (20). בשדרות, טבריה ואופקים המגמה היא הפוכה. כך למשל, בשדרות מדד ההישגים בחינוך הממלכתי עומד על 25 ובחינוך הממלכתי-דתי על 34.

הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החינוך הממלכתי דתי (גוף סטטוטורי במשרד החינוך שאחראי על אופיו של החינוך הדתי ושמירת האוטונומיה הדתית והתורנית שלו), התייחס לפערים שנחשפו: "כמובן שהנתון הזה לא מעודד, אבל יש לו כמה הסברים: הראשון נוגע להרכב הסוציו-אקונומי המגוון של החינוך הדתי, הוא יותר מורכב, קשה והטרוגני מהחינוך הכללי. זו לא התנצלות, אלא להפך - גאווה, אבל זה משפיע מאוד על התוצאות".

ההסבר השני לפי הרב גיסר נוגע למקום שתופס המבחן בקרב בתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי. "בחינוך הדתי אין בדרך כלל התמקדות בבחינת המיצ"ב כחזות הכול ובית הספר עוסק בעיקר בתוכניות הערכיות, החברתיות והחינוכיות. אנחנו לא חושבים שבית הספר צריך לנוע כל שנת הלימודים סביב המיצ"ב, הוא לא הופך ללב תוכניות הלימודים שלנו".

עיבוד וניתוח נתונים: מדלן

הסיבה השלישית ואולי החשובה ביותר מתייחסת להרכב הלימודים ושעות ההוראה בבתי הספר הדתיים. "אין אצלנו מספיק שעות למקצועות המדעים והליבה", אומר הרב גיסר, "החינוך הדתי מחויב להרבה יותר שעות ממה שמקצה לו המשרד בכל הקשור לתוכניות התורה והיהדות, הדרישה מההורים ומהאוכלוסייה הדתית לתת יותר שעות תורניות, שעות יהדות, היא גבוהה מאוד ובית הספר מספק את המענה הזה, אך ממעט עד למינימום את הלמידה והניצול של שעות הליבה".

על אף הנתונים הביע הרב גיסר אופטימיות. "אם משווים את הנתונים של החינוך הממלכתי-דתי לשנים קודמות ניתן לראות שאנחנו עושים התקדמות מאוד יפה ומעלים את ההישגים שלנו משנה לשנה. בשנים האחרונות אנחנו משקיעים יותר בהתמקצעות של אנשי ההוראה, בין היתר גם לטובת המיצ"ב, אנחנו מעודדים השתלמויות אינטנסיביות בתוך מוסדות הלימוד, ומקווים שהמשרד ייענה לבקשתנו להוספת שעות לימוד".

"אלה לא מקצועות קודש" 

הרב ישי יזדי, סמנכ"ל פדגוגי ברשת מעיין החינוך התורני, הסביר בהתייחסו לנתוני המגזר החרדי כי "במחוז החרדי יש כמה קבוצות: מוכר שאינו רשמי שעובד ישירות מול המחוז, מוכר שאינו רשמי (חינוך עצמאי) שעובד דרך רשתות כמו מעיין החינוך התורני ומוסדות הפטור. הרוב לא משתתפים במיצ"ב. הייתה תקופה שהחינוך העצמאי כן עשה את המיצ"ב, אבל הדבר יצר בעיות רבות ושיבש את כל בית הספר. ברגע שהתפרסמו הציונים נהייתה מחויבות להצליח, ובתי ספר שהשתתפו הפסיקו זאת באישור הרבנים".

יזדי אומר שגם רשת מעיין החינוך התורני התייעצה בנושא עם הרבנים שהורו להמשיך את ההשתתפות, אבל בדרכם שלהם. לדבריו, "אנחנו נבחנים במיצ"ב רק במתמטיקה ושפה. אלה לא מקצועות קודש, והיה חשוב שזה לא יבוא על חשבון מקצועות הקודש".

הרב ציין כי הוא מודע לפערים, אך הדגיש כי במגזר שלו רואים במיצ"ב מנוף להישגיות. "אני כן חושב שהוא כלי טוב, ויכול להיות שההתייחסות לבחינה לא הייתה מספיק רצינית. בשנה האחרונה שמנו את המיצ"ב במקום גבוה בסדר העדיפויות והחלטנו שאם עושים, אז שיהיה טוב. זה לא צריך לבוא על חשבון מקצועות הקודש, אין מקום וצורך לערבב בין התחומים".

כתב אישום כנגד מערכת החינוך הממלכתי דתי

להלן קישור לכתבה המקורית

באמת שלא התכוונו, אבל התחקיר על תיקצוב מערכת החינוך הפך לכתב אישום נגד מערכת החינוך הממלכתי – דתי, נגד הסרוגים.

יצאנו לדרך עם משהו אחר לגמרי. שמענו שמשרד החינוך עושה מדי שנה עבודה רצינית על התקציב של 400 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מגיע בקר מטעם המשרד, עובר על כול שעה במערכת שעות ורואה מי שילם עליה. חמדנו את העבודה וניסינו הן בהדלפות והן דרך בקשות חופש מידע. כלום לא עזר. משרד החינוך העביר מידע חלקי בלבד, שרק גירה אותנו עוד יותר. נערכנו כבר לעתור לביהמ"ש (בוא נגיד שאם ערוץ 10 היה פחות חנוק בתקציבו, היינו מגישים אותה זמן רב קודם) עד שבסוף שר החינוך, שי פירון (אני חושף את הפרט הזה בהסכמתו), פשוט אמר – טוב, תנו להם את זה.

נחתה עלינו חוברת עם אין ספור נתונים 

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1090715&sid=126

(במשרד החינוך אחראים לעבודה שמואל דקלו ומנחם קפלן). כמעט בלתי ניתנת לעיבוד נורמלי (כמה מהרשימות נמצאות כאן, אם בא לכם לחפש את בית הספר של הילדים). לא קיבלנו את זה, לצערנו, דיגיטלי, אז לקח לנו עשרות שעות עבודה כדי להתחיל להבין מה כתוב שם, אבל היה שווה. בגדול.
הרגשנו שאנחנו חושפים אט אט את סודות התקצוב של מערכת החינוך. לא פחות. מי מקבל פחות ולמה, מי מקבל יותר, מי מבזבז את הכסף שהוא מקבל ואיך נפגעים התלמידים ועוד ועוד. התברר לנו שלא רק שהעבודה הסופר חשובה הזאת לא נחשפת לציבור, בלי שום סיבה נראית לעין, היא אפילו לא הועברה לרשות להערכה ולמדידת מידע במשרד החינוך (ראמ"ה). אי אפשר להסביר כמה זה מטורף. לראמ"ה יש ציוני מיצ"ב של כל בית ספר. הצלבה בין העבודה התקציבית (קוראים לזה בקרת תקן) לנתוני המיצ"ב הייתה יכולה לתת כמה תובנות אמפיריות על הקשר בין כסף להישגים, אבל סכסוך פנימי במשרד החינוך גרם לכך ששתי היחידות לא דיברו אחת עם השנייה (לפחות נכון לזמן בו קיבלנו את החוברת).
כך או כך, מהר מאוד בלטה נורא לעין עובדה מדהימה. בתי הספר הממלכתיים דתיים מקבלים הרבה יותר כסף ממשרד החינוך והם גם נמצאים בעמדה הכי טובה לגייס עוד כספים ממקורות חיצוניים למשרד החינוך. מקור אחד כזה הוא בנות שירות לאומי, שבאות לביה"ס ומתגברות אותו. רבות מהן שייכות למגזר הזה ובאופן טבעי, הולכות לשרת בבתי ספר של המגזר הזה. כנ"ל מורות חיילות. שורה תחתונה – יש בתי ספר ממלכתיים – דתיים שנהנים מפי 3 שעות לימוד מבתי ספר חילוניים בערים גדולות. בית הספר היסודי בו אני למדתי, למשל, בי"ס נווה עוז בפתח תקווה מקבל שליש מהשעות מהן נהנה בי"ס תורני חדש בשדרות, שמוחזק על ידי הגרעין התורני בעיר, שאחד ממנהיגיו, אלון דווידי, כבר נבחר לתפקיד ראש עיריית שדרות. כשראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לשדרות, לפתוח את שנת הלימודים, לאן אתם חושבים שדווידי ייקח אותו? ברור. התמונות ההן של ביבי כותב על הלוח ":שלום כיתה א'" צולמו בביה"ס הזה. חבל שדווידי לא לקח אותו לאחד מבתי הספר החילוניים בעיר, בי"ס גיל רבין, שנהנה מהרבה הרבה פחות משאבים והישגיו בהתאם.

פה זה לא נגמר. הלכנו להצליב את הנתונים עם האווירה בבתי הספר וההישגים שלהם. כמו שהראינו בכתבה קודמת, בתי הספר הדתיים שולטים ללא עוררין בצמרת בתי הספר האלימים בארץ. את זה עוד ניתן להסביר בכך שאלו בתי ספר נפרדים לבנים ובנות ובנים יותר אלימים, אבל למה בתי הספר הדתיים גם כל כך דומיננטיים ברשימת בתי הספר שתלמידיהם לא שבעי רצון ללכת אליהם?
יותר מזה, לבתי הספר הדתיים יש כל כך הרבה כסף אבל אין אף בית ספר דתי ברשימת 28 בתי הספר שהישגיהם הכי טובים בארץ. לעומת זאת, 22 מ – 28 בתי הספר שהישגיהם הכי גרועים בארץ הם בתי ספר דתיים. במילים אחרות, מערכת החינוך הממלכתי דתי מנפיקה יותר מדי בתי ספר אלימים, שהתלמידים בהם ממש לא שבעי רצון ללכת אליהם וההישגים שלהם מזעזעים. העיקר שלאחרונה משרד החינוך החליט לייצר רשימה חדשה של בתי ספר 'ערכיים'. ונחשו מי שולט ברשימה האמורפית הזאת, שמזכה את בית הספר בלא מעט כסף? נכון, בתי ספר דתיים.

לפני שנה וחצי נכנס שר חינוך חדש, שמתמצא היטב בעיוות התקציבי הנורא של מערכת החינוך הישראלי (לפי מחקר של ה – OECD אנחנו נמנים על 4 המדינות היחידות שיש בהן מערכת תקצוב רגרסיבית). ערבים, חרדים ובדואים מקבלים הכי מעט. בתי ספר גדולים בערים חילוניות, לא עשירות, כמו פרדס חנה, חולון ופתח תקווה, נדפקים.
בתי הספר הממלכתיים – דתיים מקבלים הכי הרבה, כשבראש הפירמידה נמצאים בתי הספר 'התורניים', אלו שממשיכים לא פעם לסנן תלמידים על בסיס אורח חיים דתי וכך מצליחים גם לא פעם לקבל את התלמידים הטובים יותר. פירון נשבע לתקן את העוול הזה, עוד כשהיה מנכ"ל תנועת "הכול חינוך". שנה וחצי עברה וכלום לא קרה. סליחה, כן קרה משהו. דיברו על זה. פירון דיבר על זה ומיד קיבל נביחה פומבית מנפתלי בנט. לפני שנה אמרו לנו במשרד החינוך – אנחנו מגבשים רפורמה. חיכינו. ביולי השנה אמרה מנכ"לית משרד החינוך בכנסת שהיא מגבשת רפורמה. מחכים. אתמול אמר השר פירון בכנס קיסריה שאוטוטו הוא יוצא עם הרפורמה ושזו תהיה מהפכה של ממש. נחזיק לו אצבעות. ברור כבר שאם תהיה רפורמה, היא תהיה רק על התקציבים לבתי הספר היסודיים. מה עם גני הילדים? מה עם התיכוניים? טוב, לא נהיה חמדניים.

מה שלא בסדר במדינה